יזמוּת על הבר
יזמוּת על הבר
יזמוּת על הבר
יזמוּת על הבר
אתגרי היזמות
יום האשה הבינלאומי 2020
שלום לכן/ם ונמסטה,
בחודש מרץ נחגג יום האישה הבינלאומי.
בין בחירות לקורונה, אירועים רבים בוטלו או נדחו.
ובכל זאת, רגע לפני סיום החודש, ביקשנו מכמה יזמיות מובילות לשתף אותנו באתגרי היזמות שלהן.
כמו כן, פרסמנו סקירה מרתקת בנוגע לתחום ה’FemTech'- טכנולוגיות לשיפור ה-wellbeing ובריאות האישה
נאחל לכולנו בריאות וימים שקטים וטובים,
מיכל לוי-מדינה
מנכ"ל רשת היזמות הגלובלית- ישראל
ומה אנחנו עושים?
מדי שנה, בשבוע השלישי של נובמבר, מתכנסים 10 מיליון אישה ואיש ברחבי העולם כדי לחלום יזמות, לדבר יזמות, ולתרגל יזמות. מזה ארבע שנים אנחנו פותחים את שבוע היזמות במפגש עם קהל צעיר שמתקיים בבורסה לני"ע (ה"לחיצה על הכפתור" לפתיחת המסחר, מסמלת גם את תחילת אירועי שבוע היזמות).
בשנתיים האחרונות הוספנו נדבכים נוספים למפגש זה, כאשר בחלקו האחרון דיון באתגרי היזמות, כאשר על הבמה נשים מצליחות שבאות מ"שם": מהעשייה היזמית.
הנשים על הבמה מרשימות מאד, עם היסטוריה של הובלה והצלחה. אנחנו מאמינים שהמסר שעובר, הוא מסר של עוצמה, ויש לו משמעות בשינוי עמדות מוטות מגדר.
בנובמבר קיימנו מפגש כזה עם נשים מליבת העשייה היזמית, כדי שיחלקו איתנו את התובנות שלהן לגבי אתגרי היזמות.
ביקשנו מהן התייחסות נוספת עכשיו, לרגל "יום האישה הבינלאומי".
מידי שנה, עם פתיחת שבוע היזמות הגלובלי, מתקיים בבורסה לנירות ערך בתל אביב מפגש עם בני נוער ובוגרי תוכניות יזמות מכל רחבי הארץ. המפגש, הנתמך ע"י השגרירות האמריקאית, כולל את מעמד "הלחיצה על הכפתור" בו משתתפים יזמות ויזמים, משקיעים ויועצים מובילים מישראל והעולם, והם משיקים את תחילת המסחר בבורסה ואת שבוע היזמות כאחד.
לאחר המפגש הפותח, אנו מקיימים "שולחנות עגולים" המאפשרים לצעירים לשמוע, לשאול ולחלוק ידע בנושא היזמות, ובהמשך, מושב "אתגרי היזמות", שבו נידונים אתגרים מרכזיים בתחום היזמות, כאשר על הבמה נשים בלבד.
להלן שמונה נשים יזמות מעוררות השראה, שחולקות איתנו את דעתן על מה זה אומר להיות אישה יזמת:
אתגרי היזמות
אלה מטלון, יו"ר רשת היזמות הגלובלית- ישראל
לפני ה"קורונה" היו בחירות. באסיפת בחירות שיועדה למגזר ההייטק התבוננתי סביב,
והרגשתי במכונת זמן: בקהל 5% נשים, כמו שהיה פעם, בשנות התשעים, בכנסים של
הפורום הישראלי ליזמות- EFI.
בתחום ההייטק אנו רואים שיפור, הגם שהוא איטי. מחקר שערכו אד רוברטס ופיונה מארי
על יזמים בוגרי MIT מראה עליה במספר הנשים היזמות, אבל רק מעטות שהצליחו לגדל
חברות בעלות נפח משמעותי. פרסום עדכני של רשות החדשנות מציין שרק 9% מהחברות
שזכו למענק הרשות הוקמו ע"י נשים. מעט מדי.
בפאנל שהתקיים בבית סגן השגריר האמריקאי לרגל יום האישה הבינלאומי, נשאלתי על הסיבות למצב, ועל הדרכים לשנות אותו. התשובה מורכבת, מכיוון שהיא מושרשת באופן שאנחנו "מתוכנתים" לחשוב ("סוציאליזציה" בשפה המקצועית). המוסכמות החברתיות מתחילות להתגבש בתודעה שלנו מגיל אפס, וכל המחקרים מראים עד כמה קשה להחליף את הדיסקט הזה, אצל גברים וגם אצל נשים.
לרובנו "כתוב" ב"הארד דיסק" שגברים טובים יותר (חכמים יותר, מוכשרים יותר, מנהיגותיים יותר). כדי לשנות את זה אנחנו צריכים לחנך את המחנכים, ואת מובילי הדעה. וכמו שכל יזמת ויזם יודעים, לעשות חינוך שוק זו משימה בלתי אפשרית. כמעט.
אבל יש מקומות שזה כבר קרה בהם. מפגש ההסבר על משבר הקורונה של ראשת ממשלת ניו זילנד היה מדויק, ממוקד ונקי מפומפוזיות. כך גם הופעת ראשת הממשלה המשיבה לשאלות ילדי נורבגיה. ואצלנו, המומחיות המקצועיות המרשימות שאנחנו רואים בטלוויזיה, אחרי שהשרים ומנכ"לי המשרדים, גברים כולם, קיבלו את זמן האוויר שלהם.
הפרסום שכאן הוא חלק מהתגייסות של רשת היזמות הגלובלית לייצר מציאות מגדרית שוויונית.
מדי שנה, בשבוע השלישי של נובמבר, מתכנסים 10 מיליון אישה ואיש ברחבי העולם כדי לחלום, לדבר ולתרגל יזמות.
בארץ מתקיימת פתיחת שבוע היזמות בבורסה לני"ע, בנוכחות קהל צעיר מכל רחבי הארץ. ה"לחיצה על הכפתור" פותחת את המסחר בבורסה, ואת אירועי שבוע היזמות בישראל.
בשנתיים האחרונות הוספנו למפגש דיון באתגרי היזמות, כשעל הבמה נשים מרשימות עם היסטוריה של הובלה והצלחה, שחולקות את הצלחתן בעשיה היזמית.
המסר שעובר, הוא מסר של עוצמה, ויש לו משמעות בשינוי עמדות מוטות מגדר.
ביקשנו מהן התייחסות נוספת עכשיו, לרגל "יום האישה הבינלאומי".
הבחירה האישית שלי ל"אשת השנה": יומי אישיקאווה, מובילת מחאת העקבים ביפן
לפני כשנה השיקה יומי אישיקאווה (Yumi Ishikawa), שחקנית יפנית, קמפיין נגד דרישתם
של מעסיקים שנשים ינעלו נעלי עקב במקום העבודה. זוהי דרישה שכיחה, כאשר גובה העקב
המבוקש 5-7.5 ס"מ.
נעילת נעלי עקב גבוהות, בעיקר עם עקבים דקים (סטילטו), מזיקה לנו, ומגבילה את צעדינו.
היא משפיעה לרעה על מבנה כף הרגל, על היציבה, ולרבות מאיתנו היא גורמת כאבי רגלים וגב. היכולת לרוץ או ללכת בנוחיות מותנית בנעלים מתאימות, בדומה לנעלים שנועלים רוב הגברים, נעלים שעוקבות אחרי מתאר הרגל, במקום להכניס אותה לסד.
בשנות התשעים דרשו רוב חברות התעופה האמריקאיות מהדיילות לנעול נעלים עם עקב גבוה. מחאה בלאס וגאס ב 2001 הביאה לביטול הדרישה מעובדות הקזינו שינעלו נעלים עם עקבים גבוהים. הכתבה דומה היתה ועדיין נהוגה ברחבי העולם.
הקמפיין KuToo# (בהשראת MeToo#), משחק מילים בין kutsu (靴), המלה היפנית
ל-"נעליים" ו-kutsū (苦痛), "כאב", הניב למעלה מ-150 אלף חתימות. לגמרי לא מובן מאליו: יפן ממוקמת במקום לא מחמיא בפערי המיגדר: מקום 121 מתוך 153 מדינות בדו"ח הפער המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי.
יפן לא לבד.
ב-2015 הסתיימה מחאה דומה של דיילות אל על, שזכתה בתמיכת הלקוחות, בהצלחה.
בפסטיבל קאן 2015 סורבה קבוצת נשים מבוגרות לצעוד על השטיח האדום עם נעלים נוחות (כלומר: בלי פריט ה"חובה" - נעלי עקב).
ב-2016 הושק קמפיין מחאה באנגליה, אחרי שפקידת קבלה נשלחה הביתה כשסירבה לנעול נעלי עקב. נסיון לחוקק חוק האוסר הכתבה מסוג זה נכשל. אבל המגמה כבר הוכתבה: באותה שנה חצו המכירות של נעליים שטוחות את המכירות של נעלי עקב באנגליה, בפעם הראשונה.
וביפן 2019 ציין שר העבודה שנעליים עם עקב גבוה הן חלק אינטגרלי מהתלבושת הראויה לנשים במקום העבודה.
ובמקביל:
בשבוע האופנה 2014 בפאריס הופיעו הדוגמניות המובילות בעולם בנעלי נוחות (נעלים שטוחות) מדוגמות בתצוגת האופנה של שאנל בעיצובו של קארל לנגרפלד, אחד מהמעצבים הידועים בעולם.
בפסטיבל קאן 2016, במחאה על אירועי השנה הקודמת, הופיעה השחקנית ג'וליה רוברטס יחפה (!) על המרבד האדום.
ב-2017, בעקבות מחאת המלצריות ב-3 רשתות הסעדה, אסר מחוז קולומביה הבריטית בקנדה על חברות להכריח עובדות לנעול נעלי עקב. הרשויות קבעו כי מדובר במעשה מסוכן ומפלה. חוק דומה חוקק בפיליפינים.
וב-2018, שוב לאחר דרישה מבחוץ, צרפה אפל אמוג'י של נעל שטוחה לחיפוש Shoe, לצד 3 האימוג'ים עם העקבים.
לצד ההתנגדות להכתבת קוד הלבוש המקומם הזה ע"י מעסיקים ומחוקקים, גוברת גם ההסתייגות מאימוץ נעילת נעלי עקב גבוהות מרצון על ידי נשים.
הכיוון ברור, ועם זאת, נשים רבות, ביניהן מובילות חברתיות ועסקיות, נשים משכילות ובעלות קריירה, בוחרות גם היום לנעול נעלי עקב גבוהות, ללא הכתבה מבחוץ. חלקן מדווחות על ההנאה שהן שואבות מכך. אולי זו גרסה נשית ל"עקרון ההכבדה ".
-ואולי עקרון ההכבדה הוא גם מה שעמד מאחורי מנהג סיני, שרווח במשך למעלה מ-1000 שנה: כריכת כפות הרגליים של ילדות כדי שלא יגדלו. עבור הגברים היה מדובר בסקס אפיל. אבל המחיר היה כבד: הנשים הללו הפכו נכות.-
-כריכת רגליים היתה שכיחה בסין עד שנאסרה בחוק בראשית המאה העשרים. קשירת רגלי הילדות הצעירות (לרוב בגילאי 7-4) מנעה את גדילתן והעניקה להן מראה שנחשב אידיאל של יופי. כריכת בד סביב הרגל כשהיא מקובצת הביאה לשבירת עצמות הרגל, ושמירת גודלה של הרגל כך שלא יעלה על 10 - 15 ס"מ. כריכה זו ניוונה, עיוותה ועיקמה את כפות הרגליים והביאה לשיתוקן. רגליים כרוכות שגודלן 7 ס"מ נחשבו לאידיאל של יופי וכונו רגלי לוטוס מוזהב (ויקיפדיה).
בשנים האחרונות אנו רואים יותר מובילות דעה עם נעלים שטוחות, כולל נעלי ספורט, גם בהקשרים עסקיים. משחרר.
מעבר לשאלה האם נסכים שהמעסיקים שלנו, או החברה סביבנו, יציבו דרישות לא הגיוניות על ההופעה שלנו, חשוב לשאול האם אנחנו רוצות את העזרים ה"נשיים" המגבילים הללו, ולשם מה? האם אנו זקוקות לאישור חיצוני על הכוחות והיכולות שלנו, על המשיכה והנוכחות שלנו?
יותר ויותר נשים משיבות "לא".
אלה מטלון היא מומחית ליזמות הייטק
ויו"ר רשת היזמות הגלובלית ופורום EFI ליזמות בישראל.
--------------------------
תאוריית "עקרון ההכבדה" (handicap principle) שפותחה ע"י פרופ' אמוץ זהבי, מקובלת בקרב חוקרי תחום התנהגות בעלי חיים כתיאוריה המסבירה צד מסוים בתקשורת בין בע"ח, כשהמסר "אני מצליח לתפקד למרות הזנב המגושם שעלי" (במקרה של הטווס), הוא מסר של עוצמה. לעקרון ההכבדה תפקיד משמעותי בתהליכי החיזור בטבע.
האומץ לעמוד על שלך
תמי בן דוד, יזמת ובעלים, "קמח תמי"
תמי בן דוד גדלה בדימונה. סוף העולם שמאלה. מעט מאד משאבים, ואפשרויות תעסוקה דלות.
תמי נחנה בסקרנות בריאה וברצון להתנסות, ולצד עבודתה בתחום הכספים פיתחה מיומנויות
טכנולוגיות בלימוד עצמי.
כמי שגדלה על מטעמי המטבח המרוקאי מצאה עצמה, לימים, בקבוצות קולינריה אינטרנטיות,
ובהמשך התוודעה לקשיי האפיה ללא גלוטן: כל "כוס קמח" הוחלפה ב"ספר כימיה" של קמח כזה,
תוספת כזו ועוד תוספת אחרת, מה שהקשה על האפיה. תמי נרתמה לאתגר.
למרות שהיתה חסרה את הרקע האקדמי, תמי קראה בספרי הכימיה המתאימים, בחנה אפשרויות
ותרכובות, נפלה וקמה, וקצרה הצלחה: "קמח תמי" הוא קמח ללא גלוטן המהווה תחליף 1:1
לקמח רגיל.
כשותף לייצור ולהפצה בחרה תמי בענק גלובלי, פורטוס, שיש לו נוכחות ב-180 מרכזים ברחבי העולם,
מתוך הבנה שכך ניתן יהיה למנף את הידע שפיתחה לפתרון בהיקף עולמי.
במהלך המו"מ התגלעה מחלוקת בין הצדדים: תמי עמדה על כך שייצור הקמח ישאר בארץ, ואולם פורטוס סירבה בתוקף. נציגי החברה עזבו את שולחן המו"מ, ותמי נותרה עם החלום ביד. שבוע, חודש, ועוד חודש.
בחיפושיה אחר שותף בינלאומי חלופי, איתרה תמי פוטנציאל חדש לשותפות, אלא שאז, בתום 5 חודשים, חזרה פורטוס אל שולחן המו"מ, מתוך הסכמה שהייצור ישאר בישראל.
בימים אלה יוצא לחו"ל משלוח "קמח תמי" הראשון, ובהמשך צפוי המפעל לספק פרנסה לעשרות משפחות באיזור קרית מלאכי.
מימון פרויקט יזמי ללא ויתור על הון בחברה
דיתה ברוניצקי, יזמת ומנכ"ל (לשעבר), קבוצת אורמת
אתגרי היזמות רבים ומגוונים: מהגדרת המוצר והשוק, הגנה על הידע, בחירת אסטרטגיה
ויישומה, בניית צוות ושימורו, ועוד.
בחרתי להרחיב על אתגר מרכזי, המימון, ולתאר את ההתמודדות של אורמת עם מימון
אחד הפרויקטים הראשונים בתעשיית האנרגיה החלופית בעולם.
בשונה מפרויקטים בתחומים אחרים, התחום הגיאותרמי עתיר הון, ומתבסס בד"כ על שילוב
של הון עצמי וחוב. כנגד החוב עומדים נכסי הפרויקט: הכנסות הפרויקט ומערכת החוזים שלו,
כלומר כושר הביצוע של הפרויקט עצמו. אסטרטגיה זו מאפשרת צמיחה ללא דילול משמעותי.
במשך שנים רבות אורמת התמקדה בייצור ומכירה של מוצרים בעולם הגיאותרמי.
באמצע שנות השמונים עברה לייזום, הקמה ותפעול של תחנות כוח גיאותרמיות, ומכירת החשמל שהן מייצרות על בסיס חוזים ארוכי טווח. האתגר היה למצוא גורמים שיתחייבו להלוות לפרויקט את ההון הנדרש למימונו. הפרויקט, בהשקעה של מעל 100 מיליון דולר, נתפס כבעל סיכון גבוה, עקב השימוש בטכנולוגיה חדשנית.
משרד האנרגיה האמריקאי תמך בפרויקט החלוץ לייצור חשמל מאנרגיה אלטרנטיבית, באמצעות ערבות מדינה שניתנה לפרויקטים הראשונים. אלא שהמשרד הכתיב תנאים הקשורים לאיכות הסביבה שגורמי המימון הפרטיים לא הסכימו לקבל. פעלנו מול לו"ז קשיח, שאם לא נעמוד בו, תפקענה הטבות המס לפרויקט, ואז יפרוש משקיע ההון העצמי והפרויקט ייפול.
למזלנו, זמן קצר לאחר פרישת המלווים המסחריים נמצא קו אשראי לא מנוצל של הבנק הפדרלי למימון, שהוסב למימון הפרויקט הגאותרמי הראשון. אחריו, לאחר שהוכחה הטכנולוגיה, נפתחה הדרך למימון פרויקטים במימון מסחרי אמיתי.
תמונת מצב קצרה של יזמיות
חנה רדו, יזמת "מדבר 19"
יש לנו הנשים רעיונות מדהימים, בכל תחום.
אנחנו יודעות להפוך את הרעיונות למוצר ממשי אבל,
קשה לנו לגייס כסף, קשה לנשים לגייס כסף.
כל המשקיעים הם גברים שכן רק 2% מההון שייך לנשים ולכן גיוס מנשים מוגבל מאוד.
גברים אוהבים להשקיע בגברים ולכן לא משקיעים בנשים.
אין לנו רשת בטחון כמו שיש בין ״הבנים״.
הקשרים ביננו יהפכו משמעותיים רק כשיהיה מספיק הון מיועד לכך, על ידי נשים, למען נשים ואז העקומה תתיישר.
חשוב לציין כי כיום יש עידוד ליזמות נשית, אבל, אין משאבים.
המסע הוא קשה כשאין משאבים, וההסתברות להצלחה קטנה יותר.
יש מעט סיפורי הצלחה והשראה של נשים שעשו את זה ליזמיות חדשות.
הפתרון הוא להשקיע משאבים כספיים משמעותיים במיזמים של נשים.
כולם מדברים על זה, אף גוף לא עושה את זה וכולנו מפסידות ומפסידים.
תשקיעי בעצמך
אלה אלקלעי, יו"ר שדולת הנשים
במרבית העולם המערבי, נשים קיבלו את הזכות לכסף בשנות השישים.
לפני כן, לפחות בארה"ב, בכדי לפתוח חשבון בנק אישה הייתה צריכה אישור
מהגבר בחייה.
קיבלנו את הזכות לכסף אבל רובנו מתנערות מהחובה לטפל בו.
"תשקיעי בעצמך" נולדה במטרה לתת כלים לטיפול בכסף שלנו.
להבין מתי כשאת מקימה עסק את רוצה שותפות ומתי עדיף לך לקחת הלוואה.
מה צריכות לשאול ולבדוק בכדי לקבל החלטות השקעה. איך להשקיע בעצמך.
רבים מתבלבלים ורואים ביזמות את היכולת לייצר רעיונות טובים. המציאות היא שיזמיות הן נשים עם יכולת ביצוע. נשים עם היכולת לקחת רעיון סביר ולהפוך אותו לחברה מצליחה. התהליך הזה דורש הרבה מאוד כישורים: היכולת לגייס את העובדים והעובדות הנכונים המתאימים ביותר בכל שלב, היכולת לשכנע משקיעים, היכולת לנהל פיתוח, שיווק, תזרים, להתאים את המודל העסקי למציאות המשתנה.
רבים מהכישורים הללו מאפיינים נשים ובכל זאת מרבית היזמים הם גברים. הנכונות לקחת סיכון אישי ולעזוב פרנסה בטוחה, הנכונות לסכן כסף של אנשים אחרים על הרעיונות שלך, היכולת להאמין שרק את יכולה ולכן תצליחי היכן שאחרים נכשלו, רשת הקשרים שעומדת לרשות גברים מצליחים ואינה נגישה לך אלו רק חלק מהחסמים שעוצרים יזמיות.
she codes, lean in, סופרסונס, 8200, יזמיות, נואמי, יסמין, אלו רק חלק קטן מהארגונים שעומדים לרשותך לדלג מעל החסמים.
לכי על זה, תשקיעי בעצמך.
גשר של יזמות
ד"ר נוהא חיג'אזי, חוקרת ויזמת, PAMBIO
אני אימא לשלשה ילדים, גרה בנווה שלום, כפר שיתופי ערבי יהודי הממוקם ליד לטרון.
עבדתי במחקר מאז היותי סטודנטית. בדוקטורט שלי במחלקה לנירולוגיה בבית החולים
הדסה עין כרם, המחלקה המובילה בארץ, פיתחתי שיטה חדשה לבדוק את ההתקשרות
של החלבון הפתולוגי PRP לתאים. לאחר מכן השלמתי את הפוסט-דוקטורט במחלקה
להמטולוגיה, גם בבית החולים הדסה.
השילוב של ניסיוני בתחומי הנירולוגיה וההמטולוגיה עזרו לי להשתלב ולהוביל במחקר
אשר מטרתו להבין את מנגנון הדימום התוך מוחי, שגורם לאירוע מוחי, שעד היום אין לו מענה.
בהמשך פותח טיפול לתופעה. המחקר שלנו הבשיל לתגליות חדשות שפורסמו בעיתון המוביל בעולם בתחום, (Blood), ולרישום של שני פטנטים אשר מכילים שיטת טיפול חדשה שאנו מציעים לטיפול במחלה.
הרעיון והפטנטים שלנו לטיפול באירוע מוחי-דמי קיבלו מימון מהראשות לחדשנות של משרד הכלכלה (כ-5 מליון שקלים), ואפשרו לנו להקים חברה בשם PAMBIO אשר לאחר מכן השיגה השקעות טובות וכעת נמצאת בעיצומו של תהליך הפיתוח של התרופה ע"י חברת ואלין אשר רכשה כ-51% מהמניות של PAMBIO.
בשנים האחרונות אני עובדת בחממה הטכנולוגית בנצרת. החממה הוקמה, בין השאר, למען עידוד היזמות המדעית במגזר הערבי. לאורך כול תקופת עבודתי בחממה היו יזמים משני המינים, גברים ונשים, ומשני העמים, ערבים ויהודים. בשנים האחרונות נכנסו לחממה מספר פרויקטים שכל היזמים שלהם היו גברים יהודים. בימים אלה השתלב בחממה פרויקט שיזמה אישה ערביה, ובנוסף יש בחממה פרויקט נוסף אשר הקימה יזמת ערבייה מנצרת.
וכולנו מסתדרים מצוין אחד עם השני.
להיות יזם.ת
רננה אשכנזי, שותפה ההשקעות בקרן Grove Venture
חיפוש של "אתגרי יזמות" מעלה יותר מ 150 מיליון תוצאות בגוגל,
רק באנגלית ועוד לפני שמחפשים וריאציות.
קשה להתמקד באתגר יזמי אחד בעולם שכל כולו התמודדות אחת גדולה עם אתגרים,
כל יום ובכל רגע. אבל אם לנסות להגדיר את מהות האתגר בעיני, כנראה שמדובר בצורך המתמיד להיות בכל רגע נתון בשתי הקצוות של כל ספקטרום;
פשוט אין אמצע.
האתגר הוא להיות מלאת בטחון בדרך אבל גם להיות מסוגלת להטיל ספק כל הזמן
(כי את יודעת שאת יודעת אבל האמת, גם אחרים יודעים ושווה להקשיב).
להיות חדורת אמונה בעצמך אבל פתוחה לפידבק (הוא יגיע, כל הזמן, מכל מי שתבקש וגם ממי שלא).
להתוות תכנית מסודרת וברורה לשמונה רבעונים קדימה אבל להיות נכון לשנות אותה, כל הזמן (כי הפיתוח לקח פי שלוש זמן והכסף הספיק לחצי, כי הלקוחות רוצים משהו אחר וכי המשקיעים מושכים לכיוון שונה).
להיכנס לפגישה עם לקוח חשוב ולשמוע כמה עוד צריך לשפר אבל לצאת מאוד אופטימית. וגם פסימית, כדי שלא להתפס לשאננות.
להיות תמימה מספיק כדי להאמין בכל לבך שיהיה בסדר, למרות שהתחרות קשה והלקוחות לא סוגרים והמשקיעים לא חתמו על הטרם שיט, אבל הכי ריאלי שאפשר כדי לנווט את הספינה שלך במציאות משתנה בקצב בלתי פוסק.
להיות יזם/ת זה להיות גם וגם. וגם.